לוקחים את האחריות לידיים

מאמר-לוקחים-אחריות-לידיים

חומרים ממוחזרים הולכים ותופסים את מקומם בקדמת הבמה. Green PET Recycling מקדמת את תחום מיחזור ה-PET בישראל ומצביעה על השינויים הצפויים לנו בקרוב בתחום איסוף האשפה

הגישה לשימוש בחומרים ממוחזרים ברחבי העולם משתנה מקצה לקצה. אם פעם השימוש היה נעשה במשורה, כאשר היצרנים בד"כ היו משתמשים בחומר פנים מפעלי ממוחזר, ובעיקר מטעמי חיסכון כספי, כיום המגמה הפוכה ב-180 מעלות. הרגולציה, כמו גם המודעות לבעיה שפסולת הפלסטיק הולכת ונערמת ברחבי הגלובוס, יצרו מגמה שמעודדת ואף מכריחה שימוש בחומרים ממוחזרים. הצורך למחזר מוצרים בסוף חייהם נהיה משמעותי עוד יותר, כאשר סין הכריזה לפני מספר שנים כי תפסיק לקלוט לשטחה את הפסולת של העולם המערבי. בעקבות זאת, מפעלי מיחזור, תחנות השבה ומערכי איסוף, לצד חינוך הצרכנים להפרדה במקור, הולכים ותופסים משנה חשיבות. זאת על מנת שנוכל לקדם מיחזור שיתפוס את מקומה של שיטת ההטמנה שהייתה פופולרית בעבר כדרך להיפטר מפסולת.

לא הכול ירוק

אך אליה וקוץ שבה. היצרנים רוצים להגדיל את היקפי הייצור עם חומרים ממוחזרים, אולם הם אינם בנמצא בכמות מספקת ובעיקר באיכות המתאימה. ייצור עם חומרים ממוחזרים, במיוחד אלו שמקורם בפסולת PCR (מוצרים לאחר שימוש צרכני) מורכב ומצריך מומחיות וציוד מתקדמים. בהעדרם, יאופיין החומר הממוחזר בתנודות רבות, באיכות שאינה אחידה וכך יקשה  על היצרנים להגדיל את היקפי השימוש בו. העלויות הכרוכות בתהליך המיחזור גדולות ולעיתים עולה מחיר חומר הגלם הממוחזר על מחירו של החו"ג הבתולי. גם חסם זה מרתיע את היצרנים לתעדף את השימוש בו.

רגולציה לצד אחריות יצרן מורחבת

בישראל היה קשה מאוד להשיג חומר גלם ממוחזר איכותי, והיצרנים נאלצו לקנות בעיקר מחו"ל. לפני כשנה הוקם מפעל המיחזור Green PET Recycling, אשר ממחזר מספר פולימרים: PET, HDPE ו-LLDPE. אחת מהשותפות במפעל המיחזור היא יצרנית המשקאות הקלים, "יפאורה תבורי" הצורכת בעצמה פלסטיק לייצור מכלים ובקבוקים. זו דוגמה לאחריות יצרן מורחבת, אשר במטרה לספק לעצמה מקור לחומר גלם ממוחזר איכותי לייצור עשרות מוצריה, עזרה בהקמתו של מפעל מיחזור.

גם המדינה מצטרפת לעידוד המיחזור ועושה זאת על ידי רגולציה. לפני מספר שנים הוכרז על חוק הפיקדון לבקבוקים קטנים, אשר מעודד איסוף והחזרה של בקבוקי PET קטנים לאחר סיום השימוש בהם. בעקבות כך, 77% מהבקבוקים הקטנים נאספים ועוברים מיחזור ומשמשים מקור איכותי למיחזור בקבוקים.

חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים

אולם זרם הפסולת שמקורו מבקבוקים PET קטנים לא היה מספק על מנת להבטיח חומר גלם ממוחזר ואיכותי. על כן, לשמחת הממחזרים, הוחלט על הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקים גדולים, המהווים מסה הרבה יותר גדולה מאשר הבקבוקים הקטנים, והוא ייכנס לתוקף בסוף שנת 2021.

כיום, רוב הבקבוקים הגדולים נאספים בעיקר במיחזוריות הפזורות ברחבי ישראל. האיסוף מהן עומד על כ-40% בלבד, כאשר אל המיחזוריות נזרקים גם מכלים שונים, העשויים בעיקר מפוליאולפינים. חוק הפיקדון יבטיח מעכשיו אספקה קבועה ואיכותית של בקבוקים העשויים PET, אשר יספקו את צריכת חומר הגלם הממוחזר הדרושה ליצרנים בישראל ותייתר את התלות בייבוא חומר גלם ממוחזר מחו"ל.

מירוץ החימוש לאיסוף בקבוקי PET

כעת מתקיים בישראל "מירוץ חימוש" להבאת מערכות לאיסוף הבקבוקים אשר אכן יבטיח יעילות תוך שמירה על נוחות המיחזור לצרכנים הבודדים. קיימות מגוון טכנולוגיות של מערכות איסוף, וכיום הן נבחנות ע"י רשתות השיווק והגורמים המוסמכים במשרד להגנת הסביבה במספר פרוייקטי פיילוט. פן אחר שמצריך טיפול הוא נוחות האיסוף, כאשר המטרה היא להנגיש את האיסוף אל הצרכן, ולקצר עד כמה שניתן את תהליך הפקדת הבקבוקים והעברתם למיחזור.

ביי ביי למיחזוריות, שלום לפח הכתום

המיחזוריות המוכרות לכולנו ייצאו משימוש בעוד כמה חודשים. בקבוקי ה-PET הגדולים שתפסו את רוב נפחן ייאספו בשיטה אחרת. הן תישארנה מיותמות מפסולת ותאבדנה את תכליתן. גם ראשי הרשויות מעוניינים להוציאן מהמתחם הציבורי היות והן מהוות מפגע תברואתי. כעת הפח הכתום הופך להיות התשובה לאיסוף שאר המכלים והאריזות. על כן, לצד החקיקה המבורכת בתחום ה-PET, יש לחשוב על תגבור מערך הפחים הכתומים ופיזורם ברחבי הארץ, על מנת לספק פתרון הולם לזרמי מיחזור נוספים וחשובים, בנוסף לזרם ה-PET.